העליון קיבל את ערעור גרבאן ההרשעה ברצח נותרה, העונש ייקבע מחדש

בעקבות הערעור, שהגיש באמצעות עו״ד אביגדור פלדמן, הוחלפה ההרשעה לעבירת הרצח הבסיסית והתיק הוחזר למחוזי לגזירת העונש מחדש.

בית המשפט העליון קיבל היום (חמישי), חלקית את ערעורו של סוהיל גרבאן, שהורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ברצח באדישות בנסיבות מחמירות ובהצתה, ונידון למאסר עולם. השופטים דוד מינץ, גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן הותירו את הקביעה כי גרבאן ביצע רצח, אך קבעו כי אין להרשיעו ברצח בנסיבות מחמירות בשל ״אכזריות מיוחדת״.

משמעות ההחלטה היא פתיחת שאלת העונש מחדש: בעוד שההרשעה הקודמת חייבה מאסר עולם, ההרשעה בעבירת הרצח הבסיסית מותירה לבית המשפט שיקול דעת בענישה, עד למאסר עולם. העליון לא קבע עונש חלופי, והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת טיעונים לעונש ומתן גזר דין חדש.

ההצתה בעקבות הסכסוך והמחלוקת על השניות שקדמו לה

האירוע התרחש ב־12 בפברואר 2021, בעקבות סכסוך שהתפתח מוקדם יותר באותו יום בין משפחתו של גרבאן למשפחת המנוח\. חילמי גרבאן, יליד 1944, ישב ברכבו מחוץ לביתו כאשר הוצת. הוא סבל מכוויות קשות ונפטר כעבור ארבעה ימים.

זהותו של המצית לא הייתה במחלוקת. השאלה המרכזית הייתה אם גרבאן הבחין במנוח לפני ההצתה, ומה היה יחסו לאפשרות שמעשיו יגרמו למותו.

גרבאן טען כי הגיע למקום כדי להצית רכב כנקמה, ולא כדי לפגוע באדם. לדבריו, בשל החשיכה וחלונות הרכב המושחרים, לא הבחין במנוח. ההגנה הציגה אפשרות שלפיה דלת הרכב נפתחה בעת השלכת בקבוק התבערה, מבלי שגרבאן הספיק להבחין באדם שישב בתוכו\.

כבר בבית המשפט המחוזי נחלקו השופטים: דעת הרוב הרשיעה ברצח באדישות בנסיבות מחמירות, ואילו שופט המיעוט סבר שיש להרשיע בהמתה בקלות דעת.

טענות ההגנה והמדינה בערעור

בערעור, באמצעות עו״ד אביגדור פלדמן, ביקש גרבאן לערער על הקביעה שראה את המנוח לפני ההצתה. עוד נטען כי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן מפני התרחיש שעליו התבססה ההרשעה: הגעה לצורך הצתת רכב, הבחנה במנוח ברגע האחרון והמשך הפעולה באדישות לחייו.

המדינה ביקשה להותיר את ההרשעה על כנה\. לשיטתה, הראיות מלמדות כי גרבאן הבחין במנוח לפני השלכת בקבוק התבערה. במסגרת הערעור לא עמדה עוד המדינה על האפשרות שההצתה בוצעה באמצעות שפיכת בנזין ישירות על המנוח והצתתו, והדיון התבסס על השלכת בקבוק תבערה.

העליון דחה את הטענות נגד ההרשעה ברצח באדישות\. כן נדחתה הטענה לפגיעה באפשרות להתגונן, בין היתר משום ששאלת ידיעתו של גרבאן על הימצאות המנוח ברכב עמדה מלכתחילה בלב קו ההגנה.

מדוע בוטלה הנסיבה המחמירה?

הערעור התקבל בשאלת ״האכזריות המיוחדת״\. השופטים הדגישו את חומרת המעשה ואת סבלו הקשה של המנוח, אך הבחינו בין אכזריותו של הרצח לבין התנאים המשפטיים הנדרשים להרשעה ברצח בנסיבות מחמירות.

השופט מינץ קבע כי לצד סבלו של הקורבן יש לבחון גם את אופי פעולותיו של מבצע העבירה\. במקרה זה, גרבאן התקרב לרכב, השליך בקבוק תבערה ונמלט\. פעולת הרצח נמשכה שניות ספורות, ובנסיבות שנקבעו לא התקיימה אותה אכזריות מיוחדת המצדיקה את סיווג העבירה כחמורה יותר.

השופטת כנפי־שטייניץ הדגישה כי יש לבחון אם באופן ביצוע הרצח היה רכיב נוסף שגרם לקורבן סבל עודף מעבר לסבל הכרוך בהמתתו\. היא ציינה כי זו הפעם הראשונה שבה נדונה בעליון חלופת ״האכזריות המיוחדת״ ביחס להמתה שבוצעה באדישות.

השופטת רונן הצטרפה לתוצאה, לדבריה ״לא בלי התלבטות״. היא הבהירה כי הצתת אדם בעודו בחיים היא מעשה אכזרי, אך אינה מקימה תמיד ובהכרח את הנסיבה המשפטית של אכזריות מיוחדת.

ההרשעה נותרה, שאלת העונש נפתחה

פסק הדין מעניק להגנה הישג משמעותי בסיווג העבירה ובאפשרות לטעון לעונש שאינו מאסר עולם\. עם זאת, גרבאן נותר מורשע ברצח, ואין בהחלטה קביעה שעונשו יופחת בהכרח. ההכרעה בעונש תתקבל בבית המשפט המחוזי לאחר שמיעת טענות הצדדים מחדש.