מפת האחריות של 7 באוקטובר אינה שלמה בלי מפת המינויים, מי כשל ומי הציב אותו בתפקיד?
בבוקר 7 באוקטובר קרסו במקביל שכבות של מודיעין, התרעה והגנה. מאז, בכירים בצה”ל ובשב”כ קיבלו אחריות, פרשו מתפקידם, ובצה”ל אף ננקטו צעדים פיקודיים נגד שורה של מפקדים.
- עודכן

.
המודיעין לא סיפק התרעה שתאפשר היערכות שתמנע את ההפתעה. מערך ההגנה בגבול נפרץ. מוצבים ויישובים הותקפו במקביל, מערכות פיקוד ושליטה התקשו להבין את ממדי האירוע, וכוחות רבים הגיעו באיחור לזירות. צה”ל עצמו קבע לאחר מכן כי נכשל במשימתו העיקרית באותו יום הגנה על אזרחי מדינת ישראל. בנובמבר 2025 כבר ננקטו צעדים פיקודיים נגד שורה של קצינים בגין אחריות פיקודית לאירועים. אבל מערכת אינה ישות מופשטת. יש לה מפקדים. המפקדים האלה מונו, קודמו והוצבו בתפקידי מפתח לאורך שנים, לכן מפת האחריות של 7 באוקטובר אינה שלמה בלי מפת המינויים. בראש הפירמידה הצבאית הרמטכ”ל בבוקר 7 באוקטובר היה רב־אלוף הרצי הלוי. את הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ”ל בחר בני גנץ, שהיה אז שר הביטחון. בספטמבר 2022 גנץ הודיע שהוא בוחר בהלוי לתפקיד הרמטכ”ל ה־23. לאחר הליך המינוי, הממשלה בראשות יאיר לפיד אישרה את המינוי ב־23 באוקטובר 2022. הלוי נכנס בפועל לתפקיד ב־16 בינואר 2023. אחרי האסון הוא קיבל אחריות מפורשת לכישלון צה”ל. בפברואר 2025 אמר למפקדי צה”ל: “האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא ב־7.10”. בינואר אותה שנה הודיע שיסיים את תפקידו “מתוקף ההכרה באחריותי לכישלון של צה”ל בשבעה באוקטובר”. במהלך הקריירה שלו הוא כיהן כראש אמ”ן, לאחר מכן כמפקד פיקוד הדרום, אחר כך כסגן הרמטכ”ל ולבסוף כרמטכ”ל. כלומר, כאשר התרחש האסון, בראש צה”ל עמד קצין שכבר הכיר מבפנים הן את מערכת המודיעין והן את הפיקוד האחראי לגזרת עזה.
ומה קרה לאחר שהלוי הפך לרמטכ”ל?
אחת מהחלטות המינוי המשמעותיות בתקופתו נגעה ישירות לגזרת עזה. ב־3 במאי 2023 פורסם כי בעקבות המלצת הרמטכ”ל הרצי הלוי ימונה תא”ל ירון פינקלמן למפקד פיקוד הדרום ויועלה לדרגת אלוף.
פינקלמן נכנס לתפקיד ב־9 ביולי 2023. פחות משלושה חודשים לאחר מכן התרחשה מתקפת 7 באוקטובר, ירון פינקלמן הלוי המליץ, ובתוך פחות משלושה חודשים הגיע 7 באוקטובר אלוף ירון פינקלמן היה מפקד פיקוד הדרום בבוקר המתקפה. מינויו חשוב במיוחד להבנת שרשרת המינויים משום שהוא אחד המינויים הקרובים ביותר בזמן לאסון. המקור הרשמי של צה”ל מתעד במפורש כי במאי 2023 הומלץ פינקלמן לתפקיד על ידי הרמטכ”ל הרצי הלוי. הוא נכנס לתפקיד ביולי והחליף את אלוף אליעזר טולדנו. כלומר:
הרצי הלוי → המליץ על ירון פינקלמן → מפקד פיקוד הדרום. לאחר האסון פינקלמן קיבל אחריות על הכישלון בהגנת הנגב המערבי, ובהמשך קבע צה”ל כי נשא באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר מתוקף תפקידו. חשוב לדייק: העובדה שמפקד המליץ על קצין אינה הופכת אותו אוטומטית לאחראי לכל החלטה עתידית של אותו קצין. אבל כאשר בוחנים כיצד הורכבה שרשרת הפיקוד של 7 באוקטובר, זהו קשר עובדתי משמעותי. אבי רוזנפלד, מפקד אוגדת עזה. אבי רוזנפלד מונה למפקד אוגדת עזה בתקופת הרמטכ”ל אביב כוכבי. מתחת למפקד פיקוד הדרום נמצא אחד התפקידים הרלוונטיים ביותר לאירוע, מפקד אוגדת עזה. בבוקר 7 באוקטובר החזיק בתפקיד תא”ל אבי רוזנפלד. רוזנפלד נכנס לתפקיד ב־15 באוגוסט 2022 והחליף את תא”ל נמרוד אלוני. טקס כניסתו לתפקיד נערך במחנה רעים בראשות מפקד פיקוד הדרום דאז, אלוף אליעזר טולדנו. אבל כדי להבין את המינוי צריך ללכת כמה חודשים אחורה. בדיון שיבוצים בראשות הרמטכ”ל נקבע כבר קודם לכן כי: ש“תת-אלוף אבי רוזנפלד ימונה למפקד אוגדת עזה.” רוזנפלד לא הגיע משום מקום. לפני כן פיקד על אוגדה 99, ובאוגוסט 2022 עבר ממנה ישירות לפיקוד על אוגדת עזה. במילים אחרות, המערכת הצבאית סימנה אותו כקצין מתאים לפקד על אחת הגזרות הרגישות ביותר בישראל. ב־7 באוקטובר אותה אוגדה עמדה במרכז הקריסה המבצעית בגבול. בהמשך קבע צה”ל רשמית כי רוזנפלד נשא באחריות פיקודית לאירועים מתוקף תפקידו כמפקד אוגדת עזה. אהרון חליוה – והמינוי שהוביל אותו לראש המודיעין אחד האנשים המרכזיים ביותר בציר המודיעיני היה אלוף אהרון חליוה, ראש אגף המודיעין. וכאן אין צורך לנחש מי קידם את המינוי. ב־11 בפברואר 2021 פרסם צה”ל הודעה רשמית: שר הביטחון דאז אישר את המלצת הרמטכ”ל אביב כוכבי למנות את אהרון חליוה לראש אגף המודיעין. חליוה היה באותה עת ראש אגף המבצעים. אביב כוכבי → המליץ על אהרון חליוה → ראש אמ”ן. אבל אותה הודעת מינויים חושפת פרט חשוב נוסף. כוכבי לא המליץ באותו סבב רק על חליוה. באותה החלטה נקבע גם כי: עודד בסיוק ימונה לראש אגף המבצעים; ו־אליעזר טולדנו ימונה למפקד פיקוד הדרום. כך, בסבב מינויים אחד בפברואר 2021, בהמלצת הרמטכ”ל אביב כוכבי ובאישור שר הביטחון בני גנץ, עוצבו שלושה מוקדים משמעותיים בצמרת הצבאית: אהרון חליוה לראשות אמ”ן, עודד בסיוק לראשות אגף המבצעים ואליעזר טולדנו לפיקוד הדרום רונן בר – ראש השב”כ
מחוץ לשרשרת הפיקוד של צה”ל נמצאת מערכת ביטחונית נוספת שהייתה בעלת אחריות מודיעינית משמעותית מול חמאס: שירות הביטחון הכללי.
בראש השירות עמד רונן בר.
בר לא הגיע מבחוץ. הוא צמח במשך עשרות שנים בתוך השב”כ והחזיק בשורת תפקידים בכירים לפני שהגיע לראשות הארגון. המינוי לראש השב”כ אושר ב־2021, והוא נכנס לתפקיד ב־14 באוקטובר אותה שנה. הפרסום הרשמי ברשומות מתעד את החלטת הממשלה למנות אותו ואת מועד כניסת המינוי לתוקף. בר עצמו תיאר לאחר מכן את 7 באוקטובר כנקודת הכשל הגדולה ביותר של השב”כ. גם כאן חשוב להבחין בין שתי שאלות:
מי בחר ומינה את ראש השירות; ומה הייתה אחריותו המקצועית לאחר שכבר קיבל את הפיקוד. אלה אינן אותה שאלה, אבל שתיהן חלק מההיסטוריה של המערכת שהגיעה ל־7 באוקטובר
את רונן בר לראש השב”כ בחר ראש הממשלה נפתלי בנט בשנת 2021. ר
כאשר מניחים את המינויים זה לצד זה, מתקבלת תמונה שלא רואים כאשר בוחנים כל אדם בנפרד.
אביב כוכבי
בתקופתו כרמטכ”ל התקבלו כמה מינויים מרכזיים:
אהרון חליוה → ראש אמ”ן
עודד בסיוק → ראש אגף המבצעים
אליעזר טולדנו → מפקד פיקוד הדרום
ובתקופתו נכנס יוסי שריאל → לפיקוד על 8200. גם ההחלטה למנות את אבי רוזנפלד → למפקד אוגדת עזה התקבלה בתקופת כוכבי. הרצי הלוי
לאחר שנכנס לתפקיד הרמטכ”ל, המליץ על:
ירון פינקלמן → מפקד פיקוד הדרום. פינקלמן נכנס לתפקיד ביולי 2023 – פחות משלושה חודשים לפני המתקפה.
ר
באותו בוקר נראתה שרשרת הפיקוד המרכזית כך:
הרצי הלוי – רמטכ”ל
מתחתיו בציר המודיעיני:
אהרון חליוה – ראש אמ”ן
ומתחת למערכת אמ”ן:
יוסי שריאל – מפקד 8200
ובציר הגנת הגבול:
ירון פינקלמן – מפקד פיקוד הדרום
ומתחתיו:
אבי רוזנפלד – מפקד אוגדת עזה
ובמקביל למערכת הצבאית:
רונן בר – ראש השב”כ
אלה היו חלק מבעלי התפקידים המרכזיים במערכות שהיו אמורות לזהות את האיום, להעריך אותו ולהגן מפניו. הרצי הלוי קיבל בעצמו אחריות כוללת לכישלון צה”ל ואמר כי כמפקד הצבא האחריות היא שלו. בנובמבר 2025 פרסם צה”ל שורה של החלטות פיקודיות בעקבות בחינת אירועי 7 באוקטובר. בין היתר נקבעה אחריות פיקודית לגבי בכירים במערכים הרלוונטיים, ובהם אהרון חליוה, יוסי שריאל ואבי רוזנפלד, וכן בעלי תפקידים נוספים. לאחר כשל מערכתי בסדר הגודל של 7 באוקטובר, מפת המינויים הופכת לשאלה מקצועית לגיטימית:
מי בחר את האנשים?
באילו תפקידים הם שירתו קודם?
מי המליץ לקדם אותם?
האם אותם מפקדים ותפיסות מקצועיות חזרו לאורך שרשרת הקידום?
ובעיקר:
האם מערכת הקידום ידעה לתגמל גם קצינים שערערו על תפיסות מקובלות – או בעיקר את מי שצמחו בתוכן?
השאלה האחרונה דורשת ראיות נוספות לפני שניתן לענות עליה. אבל עצם הצגתה נובעת ממפת המינויים המתועדת.
התחקיר על 7 באוקטובר אינו מסתיים בשאלה:
“מי היה בתפקיד?”
הוא ממשיך לשאלה:
“מי בחר בו לתפקיד?”
ואחריה מגיעה השאלה הקשה יותר:
כיצד מערכת שהצליחה להציב בכל אחת מתחנות המפתח שלה קצינים בעלי עשרות שנות ניסיון, הישגים וקידומים הגיעה לבוקר שבו מודיעין, התרעה והגנת הגבול נכשלו יחד?
זו אינה הוכחה שמינוי מסוים גרם לאסון.
אבל זו בדיוק הסיבה ששרשרת המינויים היא חלק בלתי נפרד מסיפור 7 באוקטובר. כי אם רוצים להבין כיצד נוצר כשל מערכתי – צריך לבדוק לא רק את האנשים שנכשלו בתוך המערכת, אלא גם איך המערכת בחרה את האנשים שהובילו אותה
















