שתי סכינים, אגרופן ושתי הודאות כך קרס התיק בסינמה סיטי

הכרעת הדין חושפת שרשרת מחדלים שהסתיימה בפסילת החפצים וההודאות ובזיכוי מחמת הספק, השאלה שלא נענתה בכניסה לקולנוע שתי סכינים ואגרופן, הודאה בשטח והודאה נוספת בחקירה במשטרה אלה היו הראיות שעמדו במרכז התיק נגד דביר יעקב. למרות זאת, ב־14 בספטמבר 2026 זיכה אותו בית משפט השלום בראשון לציון מחמת הספק משלוש עבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין. השופטת הבכירה טל אוסטפלד נאוי מצאה כי המדינה לא הוכיחה מי ערך את החיפוש שהוביל לתפיסת החפצים, ואם אותו אדם היה מוסמך לבצעו. הכשל הזה השפיע על התיק כולו: תחילה נפסלו הסכינים והאגרופן, ובהמשך נפסלו גם אמרות הנאשם שנגבו בעקבות תפיסתם. בסיומו של ההליך, קבע בית המשפט, לא נותרה תשתית ראייתית להוכחת האשמה. האישום: שלושה חפצים אסורים בכניסה לסינמה סיטי

לפי כתב האישום, ב־3 באפריל 2025, סמוך לשעה 22:45, הגיע יעקב למתחם סינמה סיטי ברחוב ילדי טהרן בראשון לציון. התביעה ייחסה לו החזקת שתי סכינים מתקבעות, שאורך להביהן 7.5 ו־9 סנטימטרים, ואגרופן כסוף שבמרכזו גולגולת.

בתשובתו לאישום אישר יעקב שהגיע למקום, אך הכחיש שהחזיק בסכינים ובאגרופן. ההגנה תקפה את חוקיות החיפוש ואת הדרך שבה הגיעו החפצים לידי המשטרה, וביקשה לפסול גם את אמרותיו בשטח ובחקירה.

התביעה טענה שהחפצים נתפסו בבידוק ביטחוני בכניסה המערבית למתחם. אלא שבמהלך המשפט התברר כי הפער בין תיאור האירוע לבין הראיות שהובאו להוכחתו היה משמעותי.

הדיווח על החיפוש לא הוכיח מי ביצע אותו המדינה הסתמכה על דיווח אירוע שבו הוזכרה בודקת ביטחונית. אולם הבקרית שערכה את הדיווח לא נכחה בעצמה בשטח בזמן האירוע. המידע הגיע אליה מהבודקת, וגם ממנו לא ניתן היה לקבוע מי ערך בפועל את החיפוש ומי תפס את החפצים. השוטרת שהגיעה למקום לא הצליחה לזהות את האדם שתפס את הסכינים והאגרופן, ולא תיעדה ממי קיבלה אותם. גם החוקרת שחקרה את יעקב לא ידעה להעיד מי ביצע את החיפוש.

לכך הצטרף פער נוסף, לא הוצגה תעודת הסמכה של מבצע החיפוש, לא הוכח שתעודה כזו הייתה בתוקף, ולא הוכח שהוא נשא תג זיהוי. בית המשפט קבע שזהות עורך החיפוש היא עניין מהותי. בהיעדר הוכחה מי פעל ובאיזו סמכות, לא הוכחה חוקיות החיפוש.

השופטת ראתה בכך פגיעה חמורה בזכות הנאשם להליך הוגן. פסילת החפצים לא סיימה את הדיון. בידי התביעה נותרו שתי אמרות שבהן הודה יעקב בהחזקתם: אחת בשטח, שתועדה בין היתר במצלמת גוף, והשנייה בחקירתו במשטרה. בית המשפט בחן אם ניתן להשתמש בהן גם לאחר פסילת החיפוש. המסקנה הייתה שבנסיבות המקרה, ההודעות ותפיסת החפצים קשורות זו בזו בקשר הדוק.

לפי הכרעת הדין, אלמלא נתפסו הסכינים והאגרופן בחיפוש הבלתי חוקי, המשטרה לא הייתה מוזעקת למקום ויעקב לא היה נחקר בעקבותיו. לכן, הפגם בתחילת פעולת האכיפה השפיע גם על הראיות שהושגו בהמשך. השופטת קבעה שאמרות הנאשם הן ראיות נגזרות שיש לפסול אף הן. עצם קיומה של הודאה מאוחרת לא ניתק, במקרה הזה, את הקשר לחיפוש הפסול. התביעה ביקשה להוסיף עדה לאחר שנחשף קו ההגנה, בהכרעת הדין נבחנה גם הדרך שבה ניסתה התביעה להשלים את החסר.

כתב האישום הוגש ב־12 באוגוסט 2025. בינואר 2026 מסרה ההגנה את תשובתה המפורטת לאישום והבהירה אילו עדים בכוונתה לחקור. לאחר מכן ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום ולהוסיף את הבודקת הביטחונית לרשימת עדי התביעה. אלא שהבודקת לא מסרה קודם לכן גרסה כתובה שתבהיר את חלקה באירוע. השופטת קבעה שהתרת עדותה בנסיבות האלה הייתה מאלצת את ההגנה להתגונן, כלשון ההחלטה, ״כסומא באפילה״.

בית המשפט הדגיש את העיתוי: הבקשה הוגשה לאחר שההגנה כבר חשפה את טענותיה במסגרת ההידברות בין הצדדים, בלי שניתן הסבר מניח את הדעת לאיחור. הבקשה נדחתה כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בנאשם וביכולתו להתגונן.

הסרטונים שלא נתפסו והחפצים שלא תועדו הכשל בזיהוי מבצע החיפוש היה חלק ממכלול רחב יותר. המשטרה לא תפסה את סרטוני האבטחה מהמתחם, שעשויים היו לסייע בבירור ההתרחשות. גם מעבר החפצים מרגע תפיסתם ועד למסירתם לשוטרת לא תועד כנדרש. השופטת קבעה שהמחדלים מעוררים חשש כבד לפגם בשרשרת המוצג. העובדה שהנאשם זיהה את החפצים בחקירתו לא הספיקה, לפי הכרעת הדין, כדי לתקן את הפערים הראייתיים שנוצרו. גם החקירה המאוחרת לא השלימה את החסר: זהות תופס החפצים לא בוררה, אף שדיווח האירוע היה בידי החוקרת. הזיכוי הוכרע בדרך שבה הושגו הראיות

בהחלטתה שקלה השופטת גם את משמעות פסילתן של ראיות מוחשיות. היא ציינה כי באירוע לא נעשה שימוש בסכינים ולא היו קורבנות, ומנגד עמדה הפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן. הכרעת הדין נשענה על פסיקה קיימת בעניין ראיות שהושגו שלא כדין וראיות שנגזרו מהן. במקרה הזה, הצטברות הפגמים הובילה לפסילת שתי קבוצות הראיות שעליהן נשענה התביעה: החפצים עצמם ואמרות הנאשם בעקבות תפיסתם.

המסר העולה מהתיק ברור, גם כאשר המשטרה מחזיקה בחפצים ובהודאות, עליה להוכיח כיצד הושגו. בתיק בסינמה סיטי, השאלות שלא נענו ברגעי החיפוש והתפיסה הכריעו את המשפט כולו. מעורך הדין עומרי רוזנברג שהוביל לזיכוי: אני מברך על הכרעת הדין ועל זיכויו של מרשי. בית המשפט קיבל את טענות ההגנה וקבע כי החיפוש שנערך בעניינו לא הוכח כחוקי, וכי הפגמים שנפלו בהליך פגעו באופן מהותי בזכותו להליך הוגן. משנפסלו הראיות המרכזיות, לא נותרה תשתית ראייתית להוכחת אשמתו, והוא זוכה מחמת הספק. מדובר בתזכורת חשובה לכך שגם במאבק בפשיעה, יש להקפיד על זכויותיו של כל אדם ועל קיומו של הליך פלילי הוגן ותקין.